1. בית
  2. מאמרים
  3. משמורת וזמני שהות
משמורת וזמני שהות

משמורת משותפת: התנאים, איך בית המשפט מחליט, זמני שהות לפי גיל ומה קורה למזונות

משמורת משותפת היא הסדר שבו הילדים גרים בשני הבתים בחלוקת זמן קרובה לשווה, ושני ההורים מקבלים את ההחלטות יחד. בית המשפט לא נותן אותה אוטומטית: הוא בודק מסוגלות הורית, מרחק מגורים, תקשורת בין ההורים ורצון הילד. כאן תמצאו את התנאים, לוח זמני שהות מקובלים לפי גיל, ומה באמת קורה למזונות.

עו״ד יעל כהן בונימוב
עורכת דין לענייני משפחה וגירושין, עפולה
·עודכן: נובמבר 2026·זמן קריאה 13 דקות

מה זה משמורת משותפת? הסדר שבו הילדים גרים בשני הבתים, בחלוקת זמן שווה או קרובה לשווה, ושני ההורים אחראים יחד על גידולם ועל ההחלטות לגביהם. זה לא ברירת מחדל בחוק: בית המשפט לענייני משפחה בוחן בכל תיק את טובת הילד לפי מסוגלות ההורים, המרחק בין הבתים, היכולת שלהם לתקשר, גיל הילד ורצונו. משמורת משותפת גם לא מבטלת מזונות באופן אוטומטי, אלא משנה את החישוב שלהם.

מה זה משמורת משותפת, ומה ההבדל בינה לבין הסדרי שהות

המילה "משמורת" מבלבלת, כי היא נשמעת כמו בעלות. בפועל, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הילד, לפני הגירושין ואחריהם. האפוטרופסות לא נלקחת מהורה בגלל שהילד גר אצל ההורה השני. ההחלטות הגדולות, כמו בית ספר, טיפול רפואי משמעותי או יציאה לחו"ל, נשארות משותפות בכל מקרה.

משמורת עוסקת בשאלה צרה יותר: איפה הילד גר ביום יום, ומי מנהל את השגרה שלו. ולכן ההבדל בין המסלולים הוא בעיקר הבדל של זמן ושל סמכות שוטפת:

שלושה מושגים שמתערבבים, ומה כל אחד מהם קובע
מושגמה הוא קובעמי מחזיק בו אחרי הגירושין
אפוטרופסותההחלטות המהותיות בחיי הילד: חינוך, בריאות, דת, מגורים, רכוששני ההורים, תמיד, אלא אם בית המשפט שלל אותה במקרה קיצוני
משמורת אצל הורה אחד עם זמני שהותהילד גר בעיקר בבית אחד, וההורה השני פוגש אותו בזמנים קבועים (מה שנקרא בעבר הסדרי ראייה)ההורה המשמורן מנהל את השגרה, השני שותף להחלטות
משמורת משותפתשני בתים, חלוקת זמן שווה או קרובה לשווה, וניהול משותף של השגרהשני ההורים באותה מידה

מאז 2016 בערך, בתי המשפט לענייני משפחה משתמשים פחות במילה "משמורת" ויותר במונחים "אחריות הורית משותפת" ו"זמני שהות". השינוי הגיע בעקבות המלצות ועדת שניט, שקבעה ששני ההורים נושאים באחריות ההורית גם אחרי הפרידה, ושהמחלוקת האמיתית היא על חלוקת הזמן ולא על "מי המשמורן". מה ההבדל בין משמורת משותפת להסדרי שהות, אם כך? בהסדרי שהות רגילים הילד נמצא בבית אחד רוב הזמן ובבית השני בזמנים מוגדרים. במשמורת משותפת אין בית עיקרי, והזמן מתחלק כמעט שווה בשווה.

משמורת משותפת תנאים: מה בית המשפט בודק

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית קובע שכשההורים לא מסכימים, בית המשפט מחליט לפי טובת הקטין. באותו סעיף נמצאת גם "חזקת הגיל הרך": ילדים עד גיל 6 יהיו אצל האם, אלא אם יש סיבות מיוחדות להורות אחרת. החזקה הזאת עדיין כתובה בחוק, אבל בפסיקה היא נשחקה מאוד, ובתי משפט רבים קובעים היום הסדרים קרובים לשוויון גם לילדים צעירים כשהנסיבות מתאימות.

אין בחוק רשימת תנאים למשמורת משותפת. יש מבחנים שחוזרים כמעט בכל תסקיר ובכל פסק דין:

  • מסוגלות הורית של שני ההורים. לא "מי הורה טוב יותר", אלא האם כל אחד מהם מסוגל לנהל את השגרה של הילד: לקום איתו בבוקר, להיות זמין בצהריים, לדעת מה קורה בגן ובבית הספר.
  • מרחק מגורים. ההסדר צריך לאפשר לילד להגיע לאותו גן או בית ספר משני הבתים, ולשמור על החברים והחוגים. מרחק של שני יישובים רחוקים כמעט תמיד מונע משמורת משותפת לילד בגיל בית ספר.
  • תקשורת בין ההורים. משמורת משותפת דורשת תיאום יומיומי. כשההורים לא מצליחים להחליף הודעה עניינית, בתי המשפט מהססים, אף שבפסיקה נאמר לא פעם שסכסוך לא צריך "לתגמל" את ההורה שמסרב לשתף פעולה.
  • זמינות בפועל. שעות העבודה, משמרות, נסיעות. הורה שעובד עד שמונה בערב ומבקש שהילד יהיה אצלו שלושה לילות בשבוע יצטרך להראות מי מטפל בילד בשעות האלה.
  • גיל הילד ורצונו. ככל שהילד גדול יותר, רצונו משפיע יותר. ילדים נשמעים בבית המשפט לענייני משפחה, בדרך כלל דרך עובדת סוציאלית של יחידת הסיוע, מגיל 6 ומעלה.
  • המצב עד היום. אם הילד כבר רגיל לחלוקה מסוימת, בית המשפט נזהר מלשנות אותה בבת אחת. יציבות היא שיקול בפני עצמו.
  • אחים. הנטייה היא לא להפריד בין אחים, גם כשלכל ילד נסיבות שונות.

בתיקים שבהם ההורים חלוקים, בית המשפט מבקש תסקיר מעובדת סוציאלית לסדרי דין (פקידת סעד). התסקיר הוא המסמך המשפיע ביותר בתיק משמורת ילדים: הוא מתאר את שני הבתים, את הקשר של הילד עם כל הורה, ואת ההמלצה המקצועית. ברוב המקרים בית המשפט מאמץ אותו, לפחות בחלקו.

זמני שהות מקובלים לפי גיל: הלוח שבתי המשפט נוהגים לאשר

אין בחוק טבלה של זמני שהות. יש נוהג שהתגבש בתסקירים ובפסיקה, שמתאים את חלוקת הזמן לגיל הילד וליכולת שלו להיות רחוק מכל הורה. הלוח הבא מתאר את המקובל כשאין נסיבות מיוחדות. כל שורה בו היא נקודת פתיחה למשא ומתן, לא כלל:

זמני שהות מקובלים לפי גיל הילד (הורה אחד עיקרי מול משמורת משותפת)
גילכשיש בית עיקריבמשמורת משותפתמה מכריע
לידה עד שנתייםמפגשים קצרים ותכופים, כמה פעמים בשבוע, בלי לינה או עם לינה אחת בשבוע כשהילד רגיל לשני ההוריםנדירה, ובדרך כלל רק כשההורים גרים קרוב מאוד ומתואמיםהנקה, שגרת שינה, מי טיפל בילד עד היום
שנתיים עד 5 (גן)שני ימים אמצע שבוע אחר הצהריים, אחד מהם עם לינה, וסוף שבוע לסירוגיןחלוקה כמו 2-2-3: יומיים אצל אחד, יומיים אצל השני, וסוף שבוע מתחלףמרחק מהגן, היכולת של הילד לעבור בין בתים
6 עד 12 (יסודי)שני ימים אמצע שבוע עם לינה אחת לפחות, וסוף שבוע לסירוגין מחמישי עד ראשון בבוקר. בסך הכול 5 עד 6 לילות מתוך 14שבוע שבוע, או 2-2-5-5, או 3-4-4-3. בכל המבנים 7 לילות מתוך 14בית ספר אחד משני הבתים, חוגים, מי עושה שיעורי בית
13 עד 18הסדר גמיש שמכבד את לוח הזמנים של הנער, לרוב לילה אחד באמצע השבוע וסופי שבוע לסירוגיןלפי רצון הנער, לעיתים עם "בית בסיס" שהוא בוחררצון הילד הוא שיקול מרכזי, ובית המשפט לא יכפה הסדר שהנער מסרב לו

חלוקת זמני שהות לא נגמרת בשבוע הרגיל. הסדר שלם קובע גם:

  • חגים. המקובל הוא חלוקה לסירוגין לפי שנים זוגיות ואי זוגיות: ערב ראש השנה אצל הורה אחד השנה ואצל השני בשנה הבאה, וכך הלאה לכל חג. ליל הסדר, יום כיפור וערבי חג נקובים במפורש.
  • חופשות. חופשת הקיץ מתחלקת לשני חלקים שווים, ולעיתים בשבועות לסירוגין. חופשות חנוכה, פסח וסוכות מתחלקות באותו עיקרון.
  • ימי הולדת, יום המשפחה, אירועים משפחתיים. סעיף קצר שחוסך הרבה מריבות.
  • החלפות ומסירה. איפה ומתי הילד עובר בין הבתים, ומי מסיע. ככל שהמסירה נעשית דרך הגן או בית הספר, כך פחות חיכוך.
  • גמישות. מה קורה כשאחד ההורים צריך להחליף יום, וכמה זמן מראש מודיעים.

איך מחלקים משמורת משותפת בפועל? ההורים בוחרים מבנה: שבוע שבוע מתאים לילדים גדולים שמסוגלים להיות שבוע בלי הורה אחד. 2-2-5-5 ו-3-4-4-3 מתאימים לילדים צעירים יותר, כי אף פעם לא עוברים יותר מחמישה ימים בלי מפגש. בכל המבנים האלה שני ההורים מגיעים ל-7 לילות מתוך 14, ולכן גם ההוצאות היומיומיות מתחלקות כמעט שווה, וזה מה שמחזיר אותנו למזונות.

האם משמורת משותפת מבטלת מזונות

לא. זו השאלה שמביאה הורים רבים למשרד, והתשובה מפתיעה את שני הצדדים. משמורת משותפת משנה את חישוב המזונות, אבל לא מוחקת אותם.

מאז הלכת בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון, בילדים בגילאי 6 עד 15 נטל המזונות מתחלק בין ההורים לפי שני משתנים: ההכנסות שלהם, וזמני השהות של הילד אצל כל אחד. כשהזמן מתחלק שווה וההכנסות דומות, ייתכן שלא תהיה העברת מזונות כלל, וכל הורה יישא בהוצאות הילד בזמן שהילד אצלו. כשיש פער הכנסות משמעותי, ההורה שמרוויח יותר ממשיך לשלם, גם במשמורת משותפת, כי הילד זכאי לאותה רמת חיים בשני הבתים. ועד גיל 6, לפי הדין העברי, האב נושא בצרכים ההכרחיים בכל מקרה.

לכן הסדרי שהות, משמורת משותפת ומזונות הם חלק מאותה משוואה: כל לילה נוסף אצל הורה מזיז את החישוב. את המספרים, את הטבלה לפי מספר ילדים ואת המחשבון תמצאו במאמר כמה משלמים מזונות על ילד אחד, שניים ושלושה. חשוב לזכור גם את הכיוון ההפוך: הורה שמבקש משמורת משותפת רק כדי להקטין מזונות, ובפועל לא מממש את זמני השהות, יכול למצוא את עצמו בתביעה להגדלת המזונות אחרי שנה. בסרטון קצר עו״ד יעל כהן בונימוב מסבירה מה חשוב לדעת על מזונות ילדים והסדרי שהות לפני חתימה על הסכם.

כשצד מתנגד: איך למנוע משמורת משותפת, ומה לא עובד

השאלה "איך למנוע משמורת משותפת" נשאלת בדרך כלל על ידי הורה שהיה ההורה העיקרי עד הפרידה, ומרגיש שהבקשה של הצד השני היא שינוי פתאומי. הצד השני, לרוב האב, שואל את השאלה ההפוכה: איך משיגים אותה כשהאם מתנגדת. לשני הכיוונים יש אותה תשובה: בית המשפט לא מתרשם מהתנגדות, הוא מתרשם מעובדות.

טיעונים שבית המשפט מתייחס אליהם ברצינות

  • אלימות, איומים או הזנחה, כשיש להם תיעוד: תלונה, תסקיר קודם, מסמכים רפואיים.
  • התמכרות פעילה לסמים, אלכוהול או הימורים.
  • מרחק מגורים שלא מאפשר מסגרת חינוכית אחת.
  • היעדר תנאי מגורים מתאימים: אין לילד מקום שינה קבוע בבית השני.
  • שעות עבודה שלא מאפשרות טיפול בפועל, כשאין פתרון אמיתי לשעות האלה.
  • גיל צעיר מאוד והנקה.
  • היסטוריה של אי מעורבות: הורה שלא ידע את שם הגננת ולא הגיע לאף פגישת הורים, ומבקש לפתע מחצית מהזמן.

טיעונים שלא עובדים, ולעיתים פוגעים במי שמעלה אותם

  • "הילד שלי", "אני האמא", "הוא לא ידע לטפל". בלי עובדות, זה נתפס כהתנגדות עקרונית.
  • בן או בת זוג חדשים אצל הצד השני, כשאין טענה קונקרטית לגביהם.
  • הרצון להעניש את ההורה השני על הפרידה.
  • סירוב למסור את הילד לזמני השהות שנקבעו. זה הכיוון המסוכן ביותר: הוא נרשם כהפרה, הוא יכול להתפרש כניסיון להרחיק את הילד מההורה השני, ובמקרים חמורים הוא מוביל לשינוי המשמורת לרעת ההורה המסרב. על זה בהרחבה במאמר על ניכור הורי.
  • הפסקת תשלום מזונות כתגובה להפרת זמני שהות, או ההפך. בתי המשפט מפרידים בין שני העניינים.

ההורה שמבקש משמורת משותפת צריך להראות שהוא כבר חי אותה: שהוא מכיר את השגרה, שיש לו בית מתאים במרחק סביר, שהוא זמין בשעות שהילד צריך אותו, ושהוא מסוגל לדבר עם ההורה השני בלי שכל הודעה הופכת לריב. ההורה שמתנגד צריך להראות למה ההסדר המבוקש פוגע בילד הזה, בגיל הזה, בנסיבות האלה, ולא למה הוא פוגע בו עצמו.

ההליך בפועל: מיישוב סכסוך ועד פסק הדין

תביעת משמורת ילדים לא מתחילה בבית המשפט. היא מתחילה ביחידת הסיוע, וזה השלב שרוב ההורים לא מנצלים נכון.

  1. בקשה ליישוב סכסוך. לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, לפני כל תביעה בענייני משפחה מגישים בקשה ליישוב סכסוך, ומתקיימות פגישות ביחידת הסיוע. בתקופה הזו אי אפשר להגיש תביעה, אבל אפשר לבקש הסדר זמני דחוף אם הילד נותק מאחד ההורים. על השלב הזה בהרחבה במאמר איך מתחילים הליך גירושין.
  2. הסדר זמני. אם אין הסכמה, מבקשים מבית המשפט לקבוע זמני שהות זמניים כבר בתחילת ההליך. ההסדר הזמני נוטה להפוך לקבוע, ולכן זה הרגע החשוב ביותר בתיק: מה שנקבע עכשיו יהיה "המצב הקיים" שבית המשפט יהסס לשנות.
  3. תסקיר. בית המשפט מפנה לעובדת סוציאלית לסדרי דין. היא נפגשת עם שני ההורים, מבקרת בשני הבתים, משוחחת עם הילד ועם הגורמים החינוכיים, ומגישה המלצה. התהליך נמשך בדרך כלל כמה חודשים.
  4. שמיעת הילד. ילדים מגיל 6 בערך נשמעים דרך יחידת הסיוע, לא באולם ולא מול ההורים. דבריהם הם שיקול, לא הכרעה.
  5. חוות דעת מקצועית. בתיקים מורכבים בית המשפט ממנה פסיכולוג או איש מקצוע מטעמו לבדיקת מסוגלות הורית. השלב הזה ארוך ויקר, ושמור למחלוקות קשות.
  6. הסכמה או פסק דין. רוב התיקים נגמרים בהסכמה שמתגבשת סביב התסקיר, ובית המשפט נותן לה תוקף. כשאין הסכמה, מתקיים דיון הוכחות ובית המשפט פוסק. ההסדר נשאר פתוח לשינוי בעתיד אם הנסיבות משתנות.

בבית הדין הרבני אפשר לכרוך את ענייני המשמורת בתביעת הגירושין. מי שמגיש ראשון קובע איפה יידון הנושא, וזה אחד השיקולים האסטרטגיים הראשונים בכל תיק גירושין עם ילדים.

כשההסדר לא מתקיים: אכיפה, שינוי והעתקת מגורים

הסדר זמני שהות הוא החלטה שיפוטית, והפרה שלו היא הפרה של צו. כשהורה לא מוסר את הילד, מאחר באופן קבוע, או "שוכח" סופי שבוע, יש כמה כלים:

  • תיעוד. לפני כל צעד משפטי: תאריכים, הודעות, מי לא הגיע ולמה. בלי תיעוד אין תיק.
  • בקשה לאכיפה. פנייה לבית המשפט שנתן את ההחלטה, עם בקשה לקבוע מנגנון ברור ולעיתים סנקציה כספית על כל הפרה.
  • בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט. כלי חריף יותר, שמאפשר קנס על הפרות חוזרות. בתי המשפט משתמשים בו בזהירות כשמדובר בילדים.
  • תיאום הורי. מינוי מתאם הורי שמלווה את ההורים ומכריע במחלוקות יומיומיות, כדי שלא כל שינוי שעה יגיע לבית המשפט.
  • שינוי ההסדר. הפרות חוזרות הן שינוי נסיבות, ובמקרים חמורים מובילות להעברת המשמורת. על השאלה אם אפשר לשנות הסדרי שהות אחרי פסק דין עו״ד יעל כהן בונימוב עונה בסרטון קצר.

נושא נפרד הוא העתקת מגורים. הורה שרוצה לעבור ליישוב רחוק עם הילדים צריך הסכמה של ההורה השני או אישור של בית המשפט, גם כשהוא ההורה העיקרי. מעבר חד צדדי שמרוקן את זמני השהות מתוכן נחשב הפרה חמורה.

שאלות ותשובות על משמורת משותפת

מה זה משמורת משותפת?

הסדר שבו הילד גר בשני הבתים בחלוקת זמן שווה או קרובה לשווה, ושני ההורים מנהלים יחד את השגרה שלו ומקבלים יחד את ההחלטות. האפוטרופסות, כלומר ההחלטות המהותיות, משותפת לשני ההורים בכל מקרה, גם כשאין משמורת משותפת. בפסיקה העדכנית מעדיפים לדבר על אחריות הורית משותפת וזמני שהות.

מה ההבדל בין משמורת משותפת להסדרי שהות?

בהסדרי שהות (המונח שהחליף את "הסדרי ראייה") הילד גר בבית עיקרי אחד ופוגש את ההורה השני בזמנים קבועים, בדרך כלל 5 עד 6 לילות מתוך 14. במשמורת משותפת אין בית עיקרי: הזמן מתחלק 7 לילות מתוך 14 בכל אחד מהבתים, וההוצאות היומיומיות מתחלקות בהתאם. ההבדל משפיע גם על חישוב המזונות.

האם משמורת משותפת מבטלת מזונות?

לא. לפי הלכת בע"מ 919/15, בילדים בגילאי 6 עד 15 המזונות מחושבים לפי ההכנסות של שני ההורים ולפי זמני השהות. כשהזמן שווה וההכנסות דומות ייתכן שלא תהיה העברה. כשיש פער הכנסות, ההורה שמרוויח יותר ממשיך לשלם גם במשמורת משותפת. עד גיל 6 האב נושא בצרכים ההכרחיים בכל מקרה. המספרים והמחשבון נמצאים במאמר על מזונות ילדים.

מה התנאים למשמורת משותפת?

אין רשימה בחוק, אבל בתי המשפט בודקים בקביעות: מסוגלות הורית של שני ההורים, מרחק מגורים שמאפשר גן או בית ספר אחד, תקשורת סבירה בין ההורים, זמינות בפועל בשעות שהילד צריך, גיל הילד ורצונו, והמצב שהילד רגיל אליו. ברוב התיקים השנויים במחלוקת ההכרעה נשענת על תסקיר של עובדת סוציאלית לסדרי דין.

איך למנוע משמורת משותפת?

בעובדות, לא בהתנגדות. בית המשפט מתייחס לאלימות או הזנחה מתועדות, להתמכרות, למרחק מגורים, להיעדר תנאי מגורים לילד, לשעות עבודה שלא מאפשרות טיפול, ולהיסטוריה של אי מעורבות. טיעונים כמו "אני האמא" או בן זוג חדש לא עובדים. סירוב למסור את הילד לזמני השהות הוא הצעד הגרוע ביותר, כי הוא נרשם כהפרה ויכול להוביל לשינוי המשמורת לרעת ההורה המסרב.

מה הם זמני שהות מקובלים לילד בן 4?

כשיש בית עיקרי, המקובל לילד בגיל גן הוא שני ימים באמצע השבוע אחר הצהריים, אחד מהם עם לינה, וסוף שבוע לסירוגין. במשמורת משותפת מקובלת חלוקה כמו 2-2-3, שבה הילד לא נמצא יותר משלושה ימים ברצף רחוק מאחד ההורים. חגים מתחלקים לסירוגין לפי שנים, וחופשות מתחלקות לחצאים. ההסדר הסופי תלוי במרחק מהגן, בשעות העבודה ובמה שהילד רגיל אליו.

ההסדר שמציעים לכם לא מתאים לגיל של הילדים?

זמני שהות הם לא טבלה שמעתיקים. הם נגזרים מהגיל, מהמרחק בין הבתים, משעות העבודה ומהיכולת של שני ההורים לדבר. בשיחה ראשונה עו״ד יעל כהן בונימוב עוברת על ההסדר שמונח על השולחן ומסבירה מה סביר לבקש, ממה להיזהר, ומה בית המשפט בעפולה ובצפון נוהג לאשר.

מקורות

  1. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (סעיפים 14, 15, 24 ו-25: אפוטרופסות ההורים, הסכמה בין הורים וטובת הקטין) · מקור
  2. בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (בית המשפט העליון, 19.7.2017): מזונות ילדים בגילאי 6 עד 15 לפי הכנסות ההורים וזמני השהות · מקור
  3. חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 (בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעת משמורת) · מקור
  4. דוח הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (ועדת שניט): ההמלצה להחליף את מונח המשמורת באחריות הורית ולבטל את חזקת הגיל הרך · מקור
  5. כל זכות: תביעת משמורת בהליך גירושין, וחלוקת זמני שהות · מקור

המאמר נכתב לצורכי מידע כללי, מתאר את הדין והפסיקה המקובלים נכון למועד העדכון, ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל מקרה יש לבחון את הנסיבות הספציפיות.